המספרת, לוסי, מתאמת חשבונאות בת 32, האמינה שחיה לה חיים בטוחים ומאושרים עם בעלה, אוליבר, עד שהייתה בחודש השישי להריונה עם ילדם הראשון, אמה. עולמה התפורר כאשר אוליבר הודה שהוא מאוהב באחותה הצעירה, ג’ודי, והכניס אותה להריון. ג’ודי הייתה “המחפשת תשומת לב חסרת מאמץ”, האמצעית מבין שלוש אחיותיה של לוסי. אוליבר הסביר שהוא רוצה להתגרש ומתכנן להתחתן עם ג’ודי, התנצל והבטיח “לדאוג לשניכם”. ההלם והלחץ שבעקבותיו הובילו לכך שאוליבר איבדה את תינוקה, אמה, בחדר קר בבית חולים – אירוע שאוליבר החמיץ לחלוטין, וקיבל רק הודעת טקסט פושרת מג’ודי שהביעה חרטה על כאבה.
הבגידה החריפה על ידי תגובת משפחתה: הוריה התנצלו על הרומן, התעקשו ש”אהבה היא מורכבת”, ומימנו חתונה מפוארת עבור אוליבר וג’ודי, בטענה שהילד זקוק לאב. הם אפילו שלחו ללוסי הזמנה, אותה סירבה, והיא בילתה את ליל הכלולות לבדה, מתאבלת ומתעכבת על זיכרונות העבר. מאוחר יותר באותו לילה, צלצל הטלפון הנייד שלה עם שיחת טלפון מטורפת מאחותה הצעירה, מיסטי, שהתעקשה שלוסי תלך מיד לקבלת הפנים של החתונה כדי לחזות במשהו ש”לא רצתה לפספס”.
עם הגעתה, לוסי מצאה את קבלת הפנים המפוארת בכאוס. שמלתה הלבנה של ג’ודי והטוקסידו של אוליבר היו הרוסים לחלוטין, ספוגים בצבע אדום סמיך ודביק שכיסה את הרצפה ואת הקישוטים היקרים. מיסטי משכה במהירות את לוסי הצידה והראתה לה סרטון שהקליטה מההרמת כוסית. בסרטון, אחותה האמצעית, ליזי – השקטה והאנליטית שנמנעה מכל התכנסויות משפחתיות במשך שנה – קמה לדבר. היא הדהימה את הקהל כשחשפה את אוליבר כשקרן סדרתי, וטענה שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה ויעזוב את ג’ודי, אך התעקשה שהיא תפסיק את הריונה שלה כי זה “יהרוס הכל”.
ליזי הטילה אז את הפצצה האולטימטיבית: גם היא הייתה בהריון עם תינוקו של אוליבר ודיברה בגלוי כי “סוף סוף ראתה אותו כפי שהוא”. בעוד החדר מתפרץ באנחות ובצעקות מאשימות של ג’ודי, ליזי הושיטה יד ברוגע מתחת לשולחן, שלפה דלי כסף ושפכה את כל כמות הצבע האדום על הזוג הבוגד. היא הניחה בשקט את המיקרופון ועזבה. מיסטי אישרה עוד יותר את התנהגותו הטורפנית של אוליבר, והודתה שגם הוא ניסה להתחיל איתה רומן, בטענה שהוא בודד.
האירוע – שתואר על ידי לוסי כמעשה של קארמה יפה – ביטל מיד את החתונה וגרם לאוליבר להיעלם מחרושת הרכילות של העיר, מנודה על ידי כל האחיות. למרות שהאירוע היה כאוטי ומשפיל, הוא שימש כרגע השחרור המובהק של לוסי. היא הבינה שהיא סוף סוף חופשייה מהשקרים, מהאשמה ומהמאבק המתמיד להיות “מספיק טובה” עבור אנשים שלא ראויים לה. היא החלה בטיפול, אימצה חתול בשם פאמפקין, והחלה לחייך שוב, בידיעה שהצדק נעשה בצורה מרהיבה בדלי כסף, מה שאפשר לה סוף סוף להתקדם ולגלות את עצמה מחדש.