במהלך ילדותו, הבית היה מלא בציוד מוזיקלי, ובכלל זה גיטרה אקוסטית שעליה ניגנו בסלון, לצד כף עץ ששימשה כמיקרופון מאולתר. לאחר מות אמו, הגיטרה הוכנסה לאחסון, ובמקומה תפסו את מרכז הבמה חפצים יומיומיים כמו נעליים בלויות שמהן חדרו מים וטפסים מבית הספר שהמתינו לחתימה. בגיל שתים עשרה, חיפוש במגירה חשף תמונות מודפסות שהציגו הופעה על במה, שיער ארוך, כלי נגינה של גיטרה וקהל בהופעה. בעקבות הגילוי, אביו מיהר לקחת ממנו את החפצים האלה.
בגיל שש עשרה, התשוקה למוזיקה, שאותה טיפח בלימוד עצמי, הובילה אותו להשיג חוברות מידע על תוכניות ללימודי הפקה מוזיקלית, אך הוא ויתר עליהן לטובת אפשרויות תעסוקה רגילות. כשהגיע לגיל שמונה עשרה, הוא מצא על שולחן המטבח פתק בכתב יד שדרש ממנו לשלם 250 דולר בחודש עבור החדר שבו התגורר. במהלך חמש השנים הבאות הצטברו ההוצאות היומיומיות — משמרות בסידור מדפים במכולת, חשבונות על תיקוני רכב, נעלי עבודה חדשות ותשלומים חודשיים במזומן בסך 250 דולר שהונחו על השולחן — בעוד שציוד אודיו, כולל מיקרופון משומש, ממשק שמע ושמיכות אקוסטיות, נשמר בחדר השינה שלו.
לאחר שאביו נפטר מסרטן, פרנק, חברו הוותיק של האב, מסר לו קופסת קרטון סגורה בסרט הדבקה ובה כמה פריטים מוחשיים. בתוכה נמצאו אפוד עור ישן עם טלאים של להקות, שרוכים עם אישורי כניסה אל מאחורי הקלעים, מפרטים לגיטרה, תמונות ארכיון מהופעות, דיוקן של אמו ומפתח שחובר לתגית שעליה נכתבה כתובת. המפתח פתח מקום ללא שלט, סמוך לאזור תעשייה בפאתי העיר.
בתוך המבנה התגלה אולפן הקלטות מאובזר במלואו, עם לוחות אקוסטיים כהים על הקירות, קונסולת מיקסר גדולה עם ערוצים רבים, רמקולים, מסכי מחשב, מיקרופונים, מגברי גיטרה ומערכת תופים מאחורי מחיצת זכוכית. על הקירות נתלו כרזות הופעות ישנות וגזרי עיתונים עם כותרות על במות תיאטרון, ולצדם ניצבו גיטרות חשמליות, קלידים, ממשקי שמע איכותיים וגיטרה שחורה משומשת שתוקנה, ועליה מדבקה של כוכב כסוף.
כונן USB שעליו נכתב „הלהקה שלנו” חובר למחשב והציג סרטונים ישנים מחזרות, קטעים של הלהקה וסרטון אחרון שצולם באולפן. במגירה שמתחת לקונסולת המיקסר נמצאה קופסת עץ ובה שישים מעטפות נייר, שכל אחת מהן סומנה בחודש ובשנה והכילה מזומן. הסכום הכולל עמד על 15,000 דולר — בדיוק הסכום שהצטבר מכל תשלומי שכר הדירה החודשיים בסך 250 דולר — ולצדם נמצא פתק ובו הוראות כתובות.