אלינור, אלמנה בת 90, התגוררה בבית שקט שבו ביקורי המשפחה התמעטו לכרטיסי יום הולדת באיחור ותירוצים על היותה “עסוקה מדי”. מתוך תחושה שהוזנחה על ידי חמשת נכדיה, עבורם חבשה בעבר פצעים ואפתה עוגות, היא החליטה לערוך ניסוי חברתי כדי לחשוף את סדרי העדיפויות האמיתיים שלהם. היא ביקרה כל נכד בנפרד – סוזן, מייקל, סם, פיטר והארי – והציעה להם את אותה הצעה סודית בדיוק: הם יקבלו את ירושתה בסך 2 מיליון דולר בתנאי שיבקרו אותה מדי שבוע וישמרו על הסידור בסוד מהאחרים.
הניסוי הדגיש במהירות את הניגוד החמור באופיים של נכדיה. סוזן, אם חד הורית נאבקת שמתמרנת בין שלוש עבודות, הגיעה בכל יום שני בחום אמיתי, בישלה ארוחות, קרצפה רצפות וחלקה את חלומה לחזור לבית הספר. לעומת זאת, ביקורי הנכדים היו שטחיים והולכים ומתערערים. אלינור רשמה הערות קפדניות, בעוד מייקל, סם, פיטר והארי היו משועממים, בהו כל הזמן בטלפונים שלהם וקיצצו את ביקוריהם, בבירור מונעים רק על ידי הסיכוי למיליוני דולרים.
לאחר שלושה חודשים, אלינור כינסה פגישה כדי לחשוף את האמת. בסלון ביתה, היא הודתה בפני הקבוצה ששיקרה: לא הייתה ירושה של 2 מיליון דולר, והיא למעשה הייתה חסרת כל. תגובת נכדיה הייתה מיידית וארסית; הם קראו לה “אישה זקנה ערמומית”, גינו את המבחן כהונאה, ויצאו בסערה מהבית, זועמים על כך ש”בזבזו את זמנם” על אישה שלא יכלו לשלם עבור חברתה.
רק סוזן נשארה בחדר. במקום כעס, סוזן גילתה דאגה עמוקה לרווחתה של סבתה ושאלה אם היא זקוקה לסיוע כספי. בנקודה זו, אלינור חשפה את סודה האחרון: הכסף אכן קיים. היא שיקרה לגבי עוניה כדי לראות מי יישאר לצידה לאחר שהתמריץ הכספי ייעלם. יושרתה של סוזן הודגמה עוד יותר כאשר אמרה לאלינור שהיא לא רוצה את הכסף לעצמה, מכיוון שקיבלה לאחרונה קידום והצליחה.
בסופו של דבר, אלינור גמלה את בן המשפחה היחיד שהעריך אותה בזכות מי שהיא, לא בזכות מה שהיה לה. היא תיקנה את צוואתה כדי להעביר את 2 מיליון הדולר לקרן נאמנות עבור ילדיה של סוזן, ובכך להבטיח את חינוכם ויציבותם בעתיד. כיום, סוזן ממשיכה את ביקורי יום שני שלה – לא מתוך חובה או חמדנות, אלא מתוך אהבה אמיתית. היא הוכיחה שלמרות שאלינור איבדה ארבעה נכדים, היא הבטיחה קשר שבאמת “שווה את זמנה”.