שבוע לפני יום האם, בנה בן השמונה של היילי, רנדי, התמוטט באופן טרגי ומת בבית הספר. בתוך יגונה העצום, היילי התאהבה בעובדה שתייק הגב של ספיידרמן של רנדי נעלם באותו יום בו מת. פקידי בית הספר והמשטרה דחו את המקרה כמקרה פשוט של רכוש שאבד במהלך מקרה חירום, אך היילי לא יכלה להיפטר מהתחושה שמשהו חסר בסיפור רגעיו האחרונים של בנה.
בבוקר יום האם, ילדה קטנה בשם שרה הופיעה בדלתה של היילי כשהיא אוחזת בתיק הגב האבוד. שרה, חברתו הסודית של רנדי, הסבירה שהיא “שמרה” על התיק משום שרנדי ביקש ממנה לשמור עליו. בפנים, היילי גילתה מסרגות וחד-קרן עקום ולא גמור עשוי חוט צמר – מתנה בעבודת יד שרנדי הכין עבורה, כשהוא נזכר כמה הוא אהב אותם.
עמוק בתוך התיק, היילי מצאה פתק קורע לב: התנצלות מאולצת מצד רנדי על כך ש”הרס” תערוכה בבית הספר. שרה חשפה את האמת – רנדי לא הרס כלום; ילד אחר כן. המורה שלהם, גב’ בל, הענישה את רנדי ואילצה אותו לכתוב את הפתק רגע לפני שהתמוטט. רנדי אפילו התלונן על כאבים בחזה (“העניין של ריסוק”), אבל הוא לא רצה להדאיג את אמו כי הייתה לה שפעת, ושרה ניסתה להרגיע אותו במים.
בעוצמה מהאמת, היילי לקחה את שרה ואת התרמיל לבית הספר למחרת כדי להתעמת עם ההנהלה. היא לא ביקשה נקמה, אבל דרשה ששמו של רנדי יטהר. היא הראתה למנהל ולגב’ בל את הראיות לחפותו של רנדי ואת נטל הבושה שנשא במהלך השיעור האחרון שלו. המורה נאלץ להודות שהיא “הוצהרה” על האמת.
כמה ימים לאחר מכן, בית הספר קיים מצגת פומבית שבה גב’ בל טיהרה רשמית את שמה של רנדי בפני הקהילה. שרה העניקה להיילי את החד-קרן שסיימה בעצמה, יחד עם רעמה סגולה פראית. בעוד ששום דבר לא הצליח להחזיר את בנה, היילי מצאה תחושת שלווה חדשה וחיבור לשרה ולסבה, כשהבינה שאהבתו ויושרו של רנדי שרדו אותו יותר, דרך ליבו של חבר נאמן.