הכסף שיועד לרכישת רכב הועבר למימון ההוצאות הרפואיות של ניתוח האף של דניאל. לאחר ההליך הרפואי כללו אביזרי ההחלמה בקבוקוני תרופות מרשם, שקיות ג’ל לקירור וכורסה מתכווננת. שלושה שבועות לאחר מכן ניגש דניאל למדף התחתון של כוננית עץ והוציא ממנו כמה אלבומי תמונות בכריכה קשה. באלבומים היו תמונות צבעוניות מודפסות מטקסי סיום לימודים באוניברסיטה, מטיולי חופשה ותמונות של אדם, אחיה המנוח של אשתו.
תמונה מודפסת אחת מטקס סיום לימודים הוצאה מתוך כיס פלסטיק שקוף באלבום והונחה במגירה העליונה של שידת חדר השינה. על גב התמונה נכתב טקסט בכתב יד בדיו כחולה. בנוסף, דניאל פתח בטלפון הנייד שלו תיעוד דיגיטלי של הודעות טקסט שהוחלפו בין אדם לבין עובד מחסן בשם מרקוס לפני אחת־עשרה שנים, וכן הציג כרטיס נייר מקופל שעליו נכתב מסר בכתב יד.
התיעוד הדיגיטלי של ההודעות הציג מסרונים שנשלחו אחת־עשרה שנים קודם לכן בנוגע לענייני עבודה. בכרטיס הנייר, שנשמר ונלקח עמם במהלך ארבעה מעברי דירה נפרדים, נכתב בדיו כחולה: “אל תיתן לאידיוטים להחליט כמה אתה שווה”. פריטי הנייר ומסך הטלפון הוצגו יחד במהלך בחינה פיזית של המסמכים.
לאחר בחינת פריטי הנייר, הוחזרה התמונה היחידה מטקס הסיום לכיס הפלסטיק השקוף שלה באלבום התמונות בכריכה קשה. האלבום הוחזר למדף התחתון של ארון העץ, שם הונח לצד אלבומי חתונה בכריכה קשה ותיקיות מסמכים מנייר.
בשבועות שלאחר מכן נשאר אלבום התמונות מאוחסן בחלקו התחתון של ארון העץ, מבלי שהועבר למקום אחר. האלבום בכריכה קשה המשיך להכיל את תמונת טקס הסיום, את תמונות החתונה ואת הפתקים הכתובים על נייר, שנשמרו בכיסי הפלסטיק השקופים שבתוכו, לצד תיקיות המסמכים ההיסטוריים הסמוכות.