אור השמש של הבוקר האיר את כיתת התיכון והשתקף מהרצפה. הילדה ישבה בשקט ליד שולחנה, ציירה וחיכתה לתחילת השיעור. שערה הארוך והמתולתל היה משהו מיוחד עבורה, תזכורת לסבתה, שתמיד קראה לו “הכתר”.
כאשר הצלצול צלצל והמורה נכנסה לכיתה, מבטה נפל מיד על שערה הארוך של הילדה. המורה לא הסכימה לכך. בהבעת פנים חמורה, היא ביקרה לעתים קרובות את התלמידה והצביעה על המראה ה”מבולגן” של בגדיה ותסרוקתה. הילדה ניסתה להתעלם מכך. אמה לימדה אותה, “אל תבזבז זמן על עניינים של מה בכך”. באותו יום, בסוף השיעור, ניגשה המורה לתלמידה ואמרה, “השיער שלך צריך להיות נקי; את מהווה דוגמה רעה”. הילדה ענתה ברוגע שהיא עיצבה אותו רק בלילה הקודם. ללא היסוס, המורה גזרה את השיער, והותירה קווצות לא אחידות. הכיתה השתתקה. עמית לתפקיד הקליט את הסצנה בטלפון שלו, והסרטון התפשט במהירות ברשת.
הסרטון הגיע במהירות לאמה של הילדה, ג’סיקה תומפסון, מנכ”לית של חברה גדולה. היא מיהרה לבית הספר ולכיתה, ומה שקרה שם הותיר את כולם פעורי פה.
עם כניסתה לכיתה, ג’סיקה תומפסון שינתה מיד את האווירה. התלמידים קפאו, וגברת מילר, כשראתה את האישה, חשה מתח פתאומי. ג’סיקה ניגשה באיטיות לבתה, בחנה בקפידה את קווצות השיער, והביטה ברוגע במורה. בהתחלה, היא לא אמרה דבר. לאחר הפסקה קצרה, היא דיברה בקול תקיף: “ראיתי את הסרטון.” נימת קולה הייתה רגועה, חסרת רגש, אך שידרה ודאות מוחלטת.
גב’ מילר ניסתה להצדיק את עצמה באומרה שפעלה לפי כללי בית הספר, אך כל מה שאמרה נשמע לא הולם. התלמידים צפו בריכוז כיצד אחד מהם המשיך להקליט בטלפון שלו. ג’סיקה דרשה הסברים וקראה לחקירה רשמית. באותו יום, הנהלת בית הספר כינסה ישיבת חירום, וחדשות על התקרית החלו להתפשט ברשתות החברתיות. הורים רבים הביעו את מורת רוחם, חלק מאנשי הצוות הגנו על הצעד המשמעתי, ואחרים הגנו על זכויות התלמידה. אליס, למרות היותה עצבנית, ישבה ליד אמה וחשה את תמיכתה והבנתה. המצב רק התחיל, וההשלכות עבור המורה עלולות להיות חמורות הרבה יותר ממה שנראה…