מדענים החליטו לעשות משהו שרבים ראו בו טירוף: הם שחררו מיליוני דבורים היישר אל לב מדבר חסר חיים. במקום בו אפילו האוויר נראה מת והשמש המיסה את כל החיים, זמזם כעת נחיל.

“זה טירוף!” אמרו הספקנים. “הדבורים ימותו ביום הראשון!” אבל צוות המחקר עמד איתן: הניסוי נועד להוכיח האם בני אדם יוכלו להשיב חיים למקומות שבהם הם נעלמו מזמן.

שבוע חלף באי נוחות. הדבורים בנו כוורות, חגו מעל הצמחים הנדירים, כאילו חיפשו משהו. איש לא ציפה למה שיקרה אחר כך.

חודש לאחר מכן, המדבר השתנה לבלי הכר. במקום בו היה פעם חול, אספסת הייתה עכשיו ירוקה – גבעוליה העדינים ניגשו אל השמש, והאוויר הריח מפרחים בפעם הראשונה מזה שנים. הדבורים לא רק שרדו – הן הסתגלו. כל דבורה האביקה מאות פרחים ביום, ויצרה גלי אבקה.

כאשר המדענים חישבו את התוצאות, הם נדהמו: היבול היה גבוה פי שלושה מאשר בתנאים רגילים. הדבורים הפכו עמידות יותר, חזקות יותר, והביאו פי כמה יותר דבש לכוורות שלהן.

אלה שצחקו על הניסוי באו עכשיו לראות בעצמם. נווה מדבר ירוק צץ בין החול הלוהט – כאילו הטבע עצמו החליט לתת לבני האדם הזדמנות שנייה.