במשך תקופה של 18 חודשים יצא אלמן בן 68 בשם טום לדייטים ראשונים עם שש נשים שונות – ואת כולן לקח בדיוק לאותו שולחן במסעדה איטלקית מקומית. בתו רייצ’ל בדקה את המקום וגילתה מאחד העובדים שטום הקפיד להזמין תמיד פינה מסוימת, שהייתה ממוקמת ממש ליד תמונת הפתיחה הממוסגרת משנת 1987, שהייתה תלויה על הקיר. בתמונה נראו טום, אשתו המנוחה מגי ואישה שלישית, שפניה נשרטו בכוונה על פני התצלום. מתחת לספסל בפינה הודבק מעטפה חתומה, שעליה התנוסס שמה של רייצ’ל.
אישה בשם הלן, שהתברר שהיא אותה אישה שהופיעה בתמונה הפגומה, פנתה לרייצ’ל במקום. היא מסרה לה דף נייר מצהיב שמגי כתבה שמונה שנים קודם לכן, ובו רשימה מסודרת של שבע נשים פוטנציאליות, לצד הערות על אישיותן ותכונות האופי שלהן. ליד שישה מהשמות הופיע סימון וי, בעוד ששמה של הלן, שהיה האחרון ברשימה, נמחק בקו עבה. בנוסף, על גב מסגרת התמונה הופיעה כתובת בכתב ידה של מגי, שהורתה להוציא את הלן מהרשימה.
כאשר טום הגיע לפינה, הוא שלף ממעילו מסמך נייר לבן ומקומט – מכתב שמגי שמרה במקור בתוך קופסת עץ כחולה בארון הבגדים שלו. במכתב הורתה מגי לטום להיפגש עם המועמדות שהמליצה עליהן, אך קבעה שהלן צריכה להישאר רק מכרה. טום הסביר שבסוף כל ארוחת ערב הוא הראה לנשים שליוו אותו את ההוראות הכתובות של מגי ואת הרשימה, והדבר גרם להן להפסיק כל קשר נוסף איתו. בתגובה, הלן הוציאה מעטפה חתומה נוספת, שמגי מסרה לה שלושה שבועות לפני מותה, ובתוכה הייתה בקשה בכתב שתתרחק, כדי שטום לא יתאהב בה במהלך ימיה האחרונים.
כאשר רייצ’ל הבינה ששניהם קיבלו את החלטותיהם על סמך הוראות כתובות שהיו בקופסה הכחולה, היא ביקשה מטום ומהלן להתעלם ממסמכי הנייר. היא הציעה להם להישאר יחד ליד שולחן העץ ולשוחח ישירות זה עם זו, בלי להתייחס למסמכים. שישה שבועות לאחר מכן התקשר טום לרייצ’ל כדי לאשר שהוא אכל ארוחת ערב עם הלן במסעדה אחרת לגמרי.
חודש לאחר מכן ביקרה רייצ’ל שוב במסעדה האיטלקית כדי לבדוק את התצוגה שעל הקיר. המסגרת המקורית והשרוטה עדיין הייתה תלויה במקומה, אך לצדה נתלתה תמונה ממוסגרת נוספת, ששוחזרה לחלוטין ושאותה טום הביא מוקדם יותר באותו היום. בתמונה החדשה נראו פניהם השלמות של טום, מגי והלן, כששלושתם עומדים יחד מתחת לשרשרת אורות בשנת 1987. רייצ’ל השאירה את שתי התמונות הממוסגרות זו לצד זו על הקיר לפני שעזבה את המקום.