כאשר לריסה פטרובנה בת ה-66 פנתה לרופא בתלונה על כאבי בטן עזים ונפיחות, בדיקות ראשוניות הצביעו באופן בלתי צפוי על הריון. למרות גילה, האישה הקשישה האמינה בכך בסתר, מאושרת עד הגג, וחשבה שהיא חווה “נס שהגיע באיחור”. לריסה ייחסה את העלייה במשקל והתנועה בבטנה לנוכחות תינוק, והחלה להתכונן בבית במקום ללכת לבדיקה מקצועית.
חודשים חלפו, בטנה גדלה, והיא השלימה את הכנותיה לתינוק; היא סרגה מגפונים זעירים ואפילו קנתה עריסה. כשהיא חשבה שהיא בחודש התשיעי לחייה, היא החליטה לבסוף לפנות לגינקולוג כדי לתכנן את הלידה. עם זאת, כשנכנסה לחדר הבדיקות, הרופא המנוסה נחרד ממה שראתה.
כשהביט במסך האולטרסאונד, פניו של הרופא החווירו לפתע, ובקול רועד הוא אמר את האמת הכואבת. לריסה לא הייתה בהריון; הבדיקות הראשוניות נתנו תוצאה מטעה. הנפיחות בבטנה של האישה הקשישה לא נגרמה מתינוק שגדל, אלא מגידול שחלתי מסיבי שכיסה את גופה מבפנים.
ההסבר של הרופא היה הרסני עבור לריסה. תחושת ה”תנועה” בבטנה הייתה למעשה רק הגידול שלוחץ על איבריה. יתר על כן, מכיוון שעיכבה את פנייתה לעזרה רפואית במשך זמן כה רב, תאי הסרטן התפשטו בכל גופה. הרופא הכה אותה באמת הכואבת ואמר: “אילו היית מגיעה מוקדם יותר, היינו יכולים להציל אותך, אבל עכשיו המצב קריטי.”
לריסה פרצה בבכי והבינה את המחיר הכבד של אמונה בנס והתעלמות מהאמת. האישה הקשישה נותרה לבדה עם מגפוני הסרוגים, ונאלצה כעת לצאת למאבק הישרדות מסוכן ולא ודאי, לא למען תינוק שטרם נולד, אלא למען חייה שלה.