בחיפוש אחר התחלה חדשה אחרי גירושים קשים מבעלה אלכס, נואל עברה יחד עם בנה בן החמש ניק לבית קטן ב־Maple Lane. חייה החדשים נראו מבטיחים כאשר שכנה החדש ג’וזף התנדב מיד לעזור בפריקת קופסאות כבדות מהמעבר ולתקן מתקנים שבורים בנכס. ג’וזף היה אדיב ונדיב בצורה יוצאת דופן וסירב לכל תשלום על עבודותיו, מה שהעניק סוף־סוף לאם המותשת תחושת שקט. אך אי־נוחות מוזרה החלה להתגנב כאשר ניק התחיל לכנות את השכן המסייע שלהם בכינוי מוזר: “איש ההתנצלויות”.
כשנשאל על הכינוי, הסביר ניק שג’וזף מתנצל לעיתים קרובות כשאיש אינו בסביבה, ושהוא נוהג לבהות בעוצמה בתלתל השיער הייחודי של ניק. יומיים לאחר מכן הפכה הסקרנות של נואל לפחד, כאשר שמעה את ג’וזף בצדו השני של גדר העץ בוכה ולוחש שוב ושוב: “אני כל כך מצטער, חבר, הייתי צריך לענות.” כשהציצה דרך חריץ בעץ, גילתה אותו כורע באדמה כשהוא נאחז בייאוש באופניים אדומים קטנים ושחוקים עם גלגלי עזר, ולצידם קסדה כחולה דהויה. מחשש לביטחון בנה, נואל מיהרה להכניס את ניק הביתה, נעלה את הדלתות ופנתה מיד לשכנה מיודעת בשם סוזי כדי לברר מי גר בדיוק לידם.
סוזי הרגיעה את נואל במהירות שג’וזף אינו מסוכן, אלא נמצא בתוך אבל עמוק ולא מעובד. היא חשפה שלג’וזף היה בן צעיר בשם אנתוני, שמת באופן טרגי ופתאומי ממום לב שלא אובחן במהלך ביקור משמורת בסוף שבוע. משום שג’וזף ואשתו לשעבר קארלה היו שקועים בגירושים מרירים וכואבים, ג’וזף התעלם בכוונה משלוש שיחות טלפון מקארלה בבוקר הטרגדיה, מתוך מחשבה מוטעית שהיא רק מנסה להרוס את סוף השבוע שתוכנן לו. כאשר הקשיב להודעות, אנתוני כבר היה מת; האופניים האדומים הקטנים היו שייכים לבנו המנוח, ותלתל השיער של ניק דמה בדיוק לזה של אנתוני, מה שגרם לאב האבל לטשטוש גבולות המציאות שלו.
חמושה באמת, נואל התעמתה עם ג’וזף והבהירה לו חד־משמעית שלמרות שהוא יכול להיות שכן ידידותי, הוא אינו רשאי להשתמש בבנה הקטן כדי לעבד את הטראומה הרגשית שלו. ההבנה העמוקה הזו על מעגל רעיל לאחר גירושים אילצה את נואל להביט גם בחייה שלה, כאשר אלכס לא הגיע באותו ערב לביקור שתוכנן מראש, והותיר את ניק ממתין ליד החלון שבור לב. כשהבינה עד כמה קונפליקטים של מבוגרים פוגעים בילדים, הפסיקה נואל להגן על האגו של בעלה לשעבר, אילצה את אלכס להסביר לבנו בעצמו את הביטול, וקבעה גבול ברור וחדש בכך שדרשה ממנו לאשר תוכניות מולה לפני שהוא מבטיח לילד בן חמש הבטחות ריקות.
הגבולות החדשים הגיעו לנקודת מפנה במהלך מסיבת יום ההולדת החמישית הקטנה של ניק בגינה, שבה השתתפו סוזי, ג’וזף ואלכס שהגיע באיחור. כאשר אלכס ניסה לבטל את האיחור שלו בחיוך הרגיל והקליל שלו, נואל העמידה אותו בעדינות אך בתקיפות מול האורחים והבהירה שבנה כבר לא יחכה לביקורים לא אמינים בנעליו. בהשראת כוחה של נואל, ג’וזף צעד קדימה והעניק לניק אופניים כחולים חדשים לגמרי, והסביר כי לבסוף התקשר לאשתו לשעבר כדי להתנצל על כך שהשתמש במרירות הנישואין הקודמים כנגד חיבתו של בנו המנוח. בזמן שאלכס החזיק את המושב של האופניים החדשים וניק רכב במעגלים קטנים עם תלתל השיער המתנפנף באור אחר הצהריים, המבוגרים סוף־סוף נשאו את משקל המטען הרגשי שלהם ואפשרו לילד קטן פשוט להיות ילד.