לא הבנתי כמה ניצלו אותי עד שהגיע הצ’ק הראשון – ואפילו אז, המשכתי לומר לעצמי שזה מתוך אהבה. בעלי, איתן, מעולם לא הכריח אותי; הוא החזיק את ידי בזמן שחתמתי על מסמכי הפונדקאות ואמר לי שאנחנו עושים את זה בשביל הבן שלנו, יעקב. חשבתי שזה קשור אלינו, לעתיד שלנו – אבל האמת הייתה, שילמנו את חובותיה של אמו. עד שהבנתי לגמרי, נשאתי שני תינוקות שלא היו שלי ואיבדתי כמעט הכל, כולל את הגבר שחשבתי שאני אוהבת.
כשאיתן הציע לראשונה פונדקאות, הוא תיאר זאת כקורבן זמני למען טובת הכלל. הוא הזכיר לי את ההריון הלא מסובך שלי עם יעקב וצייר תמונה של חופש כלכלי ויציבות. בהתחלה, זה נשמע הגיוני. במהלך ההריון הראשון שלי, הכל נראה בר הסתגלות – ההורים המיועדים היו אדיבים ומכבדים, איתן עזר יותר ממה שציפיתי, והרשיתי לעצמי להאמין שאנחנו באמת צוות. ובכל זאת, מתחת לפני השטח, נתתי בשקט חלקים מעצמי, לא מודעת לכך שגופי ועבודתי משמשים לטובת מישהו אחר.
ההריון השני היה הרבה יותר קשה. גופי כאב, גבי פעם, והלחץ הרגשי הפך קבוע. איתן התחיל לישון בחדר הפנוי, במסווה של מנוחה, והלך והתרחק. נאבקתי לעבור פגישות, טיפלתי ביעקב, נשאתי את משקל התינוק, והרגשתי בלתי נראית יותר ויותר. כשהתינוק, הייזל, נולד והתשלום הגיע, איתן הודיע שחובות המשפחה סולקו – אבל הוא לא היה שם בשבילי כפי שהבטיח. תוך שבועות, הוא עזב אותי, בטענה שהוא כבר לא נמשך אליי, מה שהותיר אותי בתחושה נטושה, מנוצלת ומותשת.
אחרי שאיתן עזב, התמקדתי בבנייה מחדש של חיי. קיבלתי עבודה במרפאה לנשים, מצאתי דרכים לעבד את האבל שלי באמצעות טיפול וכתיבה ביומן, ולאט לאט התחלתי לתבוע מחדש את גופי ותחושת העצמי שלי. ויקטוריה, אמה של הייזל, התערבה כדי להביע הכרת תודה בצורה שכסף לא יכול היה – פינקה אותי, תמכה בי והזכירה לי את הערך שלי מעבר למה שנתתי. דרך טוב ליבה, זיהיתי את כוחי וחוסני וראיתי שאני יכולה לשרוד ולשגשג למרות הבגידות והקורבנות שסבלתי.
מאותו רגע ואילך, אימצתי את זהותי כמליסה – לא כאשתו של איתן, לא ככלי משחק בדרמה המשפחתית של מישהו, אלא כאישה שלמה ובלתי מעורערת. שיתפתי את חוויותיי באינטרנט ויצרתי קהילה לנשים שנוצלו רגשית או כלכלית בשם משפחותיהן, כדי לעזור להן לתבוע בחזרה את סיפוריהן ואת גופן. יעקב ואני בנינו יחד חיים חדשים ומבריקים, ובדרך הבנתי שאפשר לקום שוב אחרי טראומה. נתתי עבור אחרים, סבלתי מבגידה, ועדיין מצאתי דרך לבנות מחדש – חזקה ובטוחה יותר מאי פעם.