המספרת, לילה, פגשה את מתיו והתאהבה במהרה באופיו העדין, למרות שחשה שיש בו משהו שביר. מתיו היה פתוח מההתחלה על היותו אלמן עם בת בת חמש, מיה, והסביר שאשתו נהרגה בתאונת דרכים שנה וחצי קודם לכן. לילה הבינה שאבל הוא מורכב, אך הקשר היה חזק, וקיבלה את הצעת הנישואין של מתיו ללא היסוס, מוכנה להיכנס לחייה של מיה כדמות אם. בליל כלולותיהם, לעומת זאת, בזמן שפרשו את עטיפות המתנות שלהם, לילה מצאה מעטפה מוסתרת בקפידה מודבקת לתחתית מגירת שידת הלילה. המכתב, שנכתב בכתב יד נשי, התחיל במשפט המצמרר: “אם את קוראת את זה, הוא לא אמר לך את האמת”.
לפני שלילה הספיקה לקרוא את שאר המכתב, התרסקות חזקה הסיחה את דעתה. היא דחפה במהירות את המעטפה בחזרה ומיהרה למטבח לנקות זכוכית שבורה. כשהיא חזרה, מגירת שידת הלילה הייתה סגורה, והמכתב נעלם. מסקנתה המיידית, המבוהלת, הייתה שמתיו בוודאי ראה את המגירה הפתוחה, מצא את המכתב ולקח אותו, מה שגרם לו להיראות מרושע ולא ישר. למחרת בבוקר, המתח היה מוחשי, ולילה חשדה שמתיו מסתיר סוד אפל לגבי מות אשתו. כשהיא לחצה בעדינות על מיה, שהייתה נסערת באופן גלוי, הילדה הקטנה הודתה ש”אבא אמר שאני לא צריכה לספר לאף אחד” ושהסוד כאב גם לה.
מיה הובילה את לילה למרתף והצביעה על קופסת אחסון מלאה בחתיכות צינורות פלסטיק, בקבוקוני מרשם ומכשיר חמצן נייד. זה חשף את האמת המזעזעת הראשונה: אמה של מיה לא מתה בתאונת דרכים פתאומית אלא הייתה חולה. מיה הוציאה אז את המכתב עצמו והודתה שהיא זו שלקחה אותו מהמגירה כי חשבה שהיא “עוזר לשמור על הסוד של אבא”. ההבנה שהפחד שלה ממתיו המרושע היה חסר בסיס ושבעלה היה פשוט אדם שבור ומתאבל הייתה עצומה.
קריאת המכתב אישרה את המציאות הרגשית. אשתו המנוחה של מתיו כתבה שהיא יודעת שמתיו “יכתוב מחדש את ההיסטוריה” בנוגע למותה משום שהוא “מגן על אנשים על ידי העמדת פנים”, אפילו עליה. המכתב היה תחינה רכה וקשה לאשתו הבאה לאהוב אותו ולדאוג לו עם “ליבו השבור”. הוא אישר שמתיו לא שיקר כדי להיות אכזרי או זדוני, אלא בדה את תאונת הדרכים כדי להתמודד עם הכאב העצום של מותה האיטי של אשתו ולשרוד.
באותו ערב, לילה התעמתה עם מתיו והניחה את הקופסה הפתוחה של ציוד רפואי על שולחן הקפה. כשהוא ראה אותה, הוא מיד נשבר והודה בדמעות, “רק רציתי להתחיל מחדש… לא רציתי לשאת את הכאב לעתיד שלנו.” לילה חיבקה אותו ואמרה לו, “אתה לא צריך לשאת את זה לבד יותר.” בכך שבחרה לבנות את עתידה על האמת ואפשרה למתיו סוף סוף להתאבל בגלוי, לילה יכלה להיכנס לתפקידה כאישה שיכולה סוף סוף “לאהוב אותו היטב” ולקבל אותו עם ליבו השבור.