אבי ובעלה, בראד, ניהלו מערכת יחסים לבבית אך מתוחה עם אמו של בראד, ג’ין, שאבי מצאה כבעלת שליטה עמוקה מתחת למסווה של “סבתא מושלמת”. למרות חששותיה של אבי, בראד נהג לפטור את התנהגותה של ג’ין כ”מיושנת” בלבד. המתח גבר כאשר ג’ין הציעה לקחת את שני ילדיהם הקטנים של הזוג, לוקאס (8) וסופי (6), לשבוע שלם במהלך חופשת החופשה שלהם, והבטיחה “לפנק אותם מאוד” ולתת לאבי ולבראד מנוחה נחוצה. בהיסוס, אבי הסכימה, ונתנה לג’ין בנדיבות 1,000 דולר עבור הוצאות, כדי להבטיח שלא תצטרך “לנצול את חסכונותיה” עבור אוכל או פעילויות לילדים.
השבוע הרגיש ארוך באופן בלתי צפוי עבור אבי, שציפתה בקוצר רוח לאסוף את ילדיה. עם זאת, עם הגעתה לביתה של ג’ין, היא נתקלה מיד באווירה מטרידה. התנהגותה של ג’ין הייתה רגועה מדי ועליזה יתר על המידה, והבית היה שקט באופן מוזר, נטול הצלילים הרגילים של ילדים משחקים. כשאבי שאלה על הילדים, ג’ין המציאה תירוצים עצבניים ומזלזלים על כך שהם “עסוקים היום” עם “הרבה עבודה”. האינסטינקטים האימהיים של אבי התלקחו, והיא דרשה לדעת את מקום הימצאם, רק כדי לקבל הודעה שהם בחצר האחורית “עוזרים בגינה”.
כשנכנסה לחצר האחורית, אבי נפגעה מגל של אימה. היא מצאה את לוקאס וסופי מכוסים בלכלוך, לבושים בבגדים בלויים ולא מוכרים, ונראים מותשים לחלוטין וקלולים. הילדים אישרו בדמעות שג’ין הכריחה אותם “לחפור כל היום”, והבטיחה טיול לפארק שמעולם לא התממש. אבי, רועדת מכעס, התעמתה עם ג’ין והאשימה אותה בכך שהיא הופכת את ילדיה לפועלים במקום לפנק אותם כפי שהובטח. ג’ין דחתה את חששותיה של אבי בהגנתיות, וטענה שהילדים צריכים ללמוד “אחריות ומשמעת” משום שאבי “גידלה אותם כדי שיפנקו אותם”.
בניסיון לשלוט בזעם, אבי שאלה את ג’ין על 1,000 הדולר במזומן שנתנה לה עבור הוצאות הילדים. ג’ין גמגמה, והודתה שלא השתמשה בכסף עבור הילדים, וטענה שהם לא היו צריכים את כל האוכל הזה. האמת המדהימה התגלתה אז: ג’ין התקשתה עם החשבונות שלה וראתה הזדמנות לחסוך כסף על ידי כך שהילדים יבצעו עבודות גינון בחינם. כשהבינה שהיא נוצלה וילדיה שימשו כ”עבודה חינם”, אבי חשה תחושת בגידה עמוקה. היא הבינה שמעשיה של ג’ין נבעו מצורך נואש בשליטה ורצון להוכיח את “חוש האמת המעוות שלה לגבי טוב ורע”.
אבי מיד הרימה את סופי ולקחה את ידה של לוקאס, והכריזה שהם עוזבים וכי ילדיה ראויים להיות ילדים, לא עובדים. כשהלכה משם, ג’ין, נבוכה ומיואשת, התחננה שזו הייתה רק “טעות”. אבי קטעה אותה בתקיפות ואמרה, “זו הייתה בחירה – בחירה שעשית בלי לחשוב על מה שהם צריכים. סמכתי עלייך. ושברת את האמון הזה”. במכונית, לוקאס שאל בשקט אם הם אי פעם יחזרו, ואבי ענתה, “לא, חבר. לא עד שסבתא תלמד איך להתייחס אליך כמו שמגיע לך”. הרגע ביסס גבול איתן, תוך הכרה בכך שקשר האמון העמוק ביותר עם ז’אן נותק באופן בלתי הפיך.