זה קרה ביום אביב רגיל לחלוטין. ארטיום הקטן שיחק בחצר, דוחף את מכוניתו בשביל
קלרה הקטנה חלמה ללכת לגן חיות. במשך חודשים היא משכה בידה של אמה, והצביעה
בכפר צפוני, בקצה יערות קרליאן העמוקים, חי יערן זקן. הוא חלק בית עם בתו,
הבוקר היה שקט. הרחוב הישן נרדמה תחת השמש העצלה, עד שלפתע נשמע צליל עמום
מרקוס גדל בפאתי שמורת סרנגטי. ילדותו עברו עליו מוקף בחיות בר – שאגת האריות,
צהריים. האוויר נצץ מחום, החנות הריחה מצבע, ברזל ועץ ישן. אלכסיי סרגייביץ’, בעל חנות
Tipik, sıcak bir gündü. Hava asfaltta titriyor, sıcak lastik kokusu çam kokusuyla karışıyordu. Şoför,
Soğuk bir Kasım rüzgârı, dükkanın yarı açık kapısından içeri esiyor, taze ekmek kokusunu sokağın
Yavru fil, kendi ayakları üzerinde durmayı yeni öğrenmişti ve etrafındaki uçsuz bucaksız dünyayı keşfetmekten
O gün her şey mükemmeldi: çiçeklerle dolu kemer, müzik, şampanya kokusu ve güneşte parıldayan